מבזקים

מקימי אגודת חלוצי רוצ'דייל הישרים

מקימי אגודת 'חלוצי רוצ'דייל הישרים', המקור: אתר מוזיאון חלוצי רוצ'דייל, אנגליה

הקואופרציה בעולם: רקע היסטורי ועקרונות רוצ'דייל

עקרונותיה של הקואופרציה המודרנית נוסחו לראשונה במאה ה-19 באנגליה. בשנת 1843 פרצה שביתת פועלים במטווית טקסטיל בעיירה רוצ'דייל . אורגי המטוויה דרשו העלאת שכר והפחתת שעות עבודה. שביתה זו נכשלה והובילה לפיטורים המוניים ולהעסקתם המחודשת של הפועלים הנותרים בשכר מופחת מזה לו זכו לפני השביתות.

המצוקה הכלכלית אליה נקלעו הפועלים וההבנה כי התאגדות משותפת ושיתוף פעולה כלכלי ביניהם יאפשרו לכל אחד מהם להוזיל את הוצאות המחייה שלו הובילה קבוצה של 28 מפועלי המתוויה להקים לראשונה אגודה צרכנית שיתופית . כל חבר התחייב לתרום מדי חודש סכום מסויים משכרו לשם הקמת הקואופרטיב.

בשנת 21.12.1844 הוקם הקואופרטיב של חלוצי רוצ'דייל . בשלב הראשון נפתחה החנות לשרות חבריה פעמיים בשבוע, בהמשך, במקביל להתרחבותה של האגודה הורחבה פעילותה.
מייסדי האגודה שאפו להעלות את רמת חייהם גם מבחינה חברתית, על כן קבעו כבר בתכניתם הראשונה כי חלק מרווחי האגודה יופנה לסידור בתי ספר, ספריות וחדרי קריאה, מתוך הכרה כי ההשכלה היא כח הדחף העיקרי של החברה. הוחלט כי שיעור קבוע מרווחי כל שנה יוקצב לצרכים אלו.

האגודה התרחבה בהדרגה, הקימה מאפיה ופתחה בשנת 1850 גם תחנת קמח משלה. בשנת 1860 פתחה האגודה גם מטוויה והחלה בבניה עבור חבריה. בהמשך הקימה האגודה מוסדות עזר עבור חבריה – קופת תגמולין, קופת ביטוח ובתי ספר. מארגון שמנה בראשיתו 28 חברים צמחה האגודה לארגון בן אלפי חברים. בהמשך הקימה האגודה מפעלי חרושת נוספים, הקימה אולמות קריאה ומעבדות וכן מימנה מלגות לימוד אוניברסיטאיות לילדי חברי האגודה.

עקרונות האגודה, הנחשבים כיסודות המנוסחים הראשונים להתאגדות
קואופרטיבית, התבססו על שלושה עיקרים:

ההון:

1. מימון הפעילות באמצעים עצמיים.
2. יצירת רזרבות כספיות מספיקות.

המכירה:

1. מכירה במחירי השוק
2. החזרת עודף הרווחים לחברים בהתאם להיקף קניותיהם.
3. התשלום במזומן.
4. נקיון מירבי של הסחורה.
5. מאזני צדק – משקל ומידה נכונים.
6. מכירה חפשית לכל.

הבסיס הציבורי והחוקי:

1.זכות בחירה שווה לכל החברים.
2. שיוויון זכויות לגברים ולנשים באגודה.
3. נייטרליות בנושאי פוליטיקה ודת.
4. סיוע מכסימלי לפעולות תרבות.

העקרונות המרכזיים:

עקרונות רוצ'דייל עברו במהלך השנים שינויים אחדים ונוסחו מחדש מספר פעמים. ניסוחם האחרון נערך בשנת 1854. תקנות האגודה שנתקבלו לבסוף כללו עשרה עיקרים:

– חברות באגודה פתוחה לכל

– מבנה דמוקרטי: לכל אחד קול אחד

– חלוקת רווחים לחברי האגודה בהתאם למכסת הקניות

– ריבית מוגבלת על ההון המושקע (תמורה סמלית בעד הון המניה)

– ניטרליות פוליטית ודתית

– מכירה וקניה במזומן ובחסכונות

– פיתוח חינוך בעזרת ניכוי מסויים מהרווח נטו

– מכירה במחירי השוק הממוצעים (הרווחים מופרשים לקרן שמורה).

– דמי מניה נמוכים (אפשרו לסלקם לשיעורין)

– סחורה נקייה ומשקל נכון.

עקרונות אלו שנקבעו בתחילה כעקרונות התואמים אגודה צרכנית אופיניים למעשה לתנועה הקואופרטיבית כולה:

הקואופרטיב הנו אגודה שחבריה הצטרפו לשורותיה מתוך רצון חופשי.
האגודה פתוחה לכל אדם, ללא הבדל דת והשקפות פוליטיות, ומונהלת באורח דמוקרטי ועצמאי.
האגודה יוצרת מפעל כלכלי משותף, המבוסס על הון התחלתי שנצבר באמצעות השקעה ראשונית של כל אחד מחברי האגודה ועל עקרון חובות וזכויות שוות.
חברי האגודה מתחייבים לשיתוף פעולה מלא, עזרה הדדית ואחריות הדדית של הפרט כלפי הכלל ושל הכלל כלפי הפרט.
מטרת האגודה: שיפור מצבם הכלכלי של חבריה, עידוד הפעולה החינוכית בקרבם וקידומם , תוך הגשמת רעיונות חברתיים של אחוה, צדק חברתי ושלום בחברה כולה.
ניסוחם העדכני והתאמתם של עקרונות הקואופרציה למציאות בת זמננו נערך במסגרת כינוס ברית הקואופרציה הבינלאומית שנערך במנצ'סטר, אנגליה, בשנת 1995.

התפתחות עקרונות רוצ'דייל

בשנת 1892 נוסד האינטרנציונל הקואופרטיבי שאיחד את כל הארגונים והאגודות השיתופיות בעולם. הקונגרס הראשון של האינטרנציונל הקואופרטיבי התקיים בלונדון ועסק, בין השאר בדיונים אודות מהותה של הקואופרציה , כפי שהשתקפה בעקרונות רוצ'דייל.

דיונים נוספים בנושא מהותה של הקואופרציה נערכו גם בכינוסים הבאים של האינטרנציונל הקואופרטיבי, בכמה מהם התקבלו החלטות ששינו דגשים בכל הקשור לתנאי היסוד המגדירים קואופרציה.

במסגרת האינטרנציונל הקואופרטיבי שהתכנס בוינה בשנת 1930 הוחלט למנות ועדה שתבחן את התנאים בהם מוגשמים עקרונות רוצ'דייל בארצות השונות ותגדיר את ביטויים המדוייק. הועדה פירסמה את העקרונות הבאים כעקרונות יסוד לקואופרציה:

*הצטרפות חופשית, *מבנה דמוקרטי, *החזרת הרווח בהתאם לקניות, *ריבית מוגבלת על ההון המושקע, *נייטרליות מדינית ודתית, *מכירה במזומן, *פיתוח החינוך.

שבע שנים מאוחר יותר, במסגרת האינטרנציונל הקואופרטיבי שהתכנס בפאריס אושרו מחדש העקרונות הראשונים , אך הוחלט כי שלושת העקרונות האחרונים (נייטרליות מדינית ודתית, מכירה במזומן ופיתוח החינוך) יוותרו בגדר המלצה בלבד.

ניסוח מאוחר יותר של האינטרנציונל הקואופרטיבי מדגיש את חשיבותם של ארבעת הראשונים בלבד.

למן הקמתה של הקואופרציה הראשונה ברוצ'דייל התפתחה התנועה הקואופרטיבית בארצות רבות בעולם. התנועה הקואופרטיבית בעולם מאוגדת כיום במסגרת הארגון הבין-לאומי: 'הברית הקואופרטיבית הבין-לאומית' (I.C.A – International Cooperative Alliance) במסגרת זו חברים למעלה מ-800 מליון חברים וחברות ברחבי העולם.

יסודות הקואופרציה כפי שנוסחו ב-1995

וועידת ברית הקואופרציה הבינלאומית, שהתקיימה במנצ'סטר, אנגליה בשנת 1995

א. ההגדרה

הקואופרטיב הוא התאגדות עצמאית של בני אדם, המתאחדים מרצונם החופשי על מנת לספק את צרכיהם הכלכליים, החברתיים והתרבותיים באמצעות מיזם עסקי שהוא בבעלות המשותפת ובשליטתם הדמוקרטית.

ב. הערכים

יסוד מסד לקואופרציה הם ערכי האחריות ההדדית, העזרה ההדדית, הדמוקרטיה, שוויון ערך האדם, הצדק החברתי והסולידריות. בנאמנות למסורת אבות התנועה, דוגלים חברי הקואופרציה בערכי היושר, הפתיחות, הדאגה לזולת והאחריות הכלל-חברתית.

ג. העקרונות

העקרונות הם סימני הדרך ודרכי הגישה המאפשרים לחברי הקואופרטיב לתרגם ערכים אלה לשפת המעש.

עקרון מספר 1: חברות וולונטרית ופתוחה
הקואופרטיבים הם ארגונים וולונטריים הפתוחים לכל אדם היכול להפיק תועלת מעשייתם והנכון לקבל על עצמו את החובות הכרוכות בחברות בהם, וזאת ללא כל אפליה הנובעת מהבדלי מין, מצב חברתי, גזע, דת, לאום או דעה פוליטית.

עקרון מספר 2: ניהול דמוקרטי על ידי החברים
הקואופרטיבים הם ארגונים דמוקרטיים המנוהלים על ידי חבריהם, המשתתפים באופן פעיל בקבלת ההחלטות ובקביעת המדיניות. חברים וחברות הנבחרים לתפקידי ניהול בקואופרטיבים חייבים בדיווח תקופתי לכלל החברים. בקואופרטיבים בסיסיים (בהם החברים הם בני אדם) כל החברים הם בעלי זכות הכרעה שווה, ז.א. לכל אחד קול אחד. גם הקואופרטיבים האזוריים, הארציים והבינלאומיים (בהם החברים הם קואופרטיבים) מאורגנים בצורה ודמוקרטית הולמת.

עקרון מספר 3: ההשתתפות הכלכלית של החברים
חברי הקואופרטיב תורמים להונו על פי יסודות הוגנים המוסכמים ביניהם. הון זה הוא בשליטתם הדמוקרטית. בדרך כלל, חלק מהון הקואופרטיב הוא רכושם המשותף של כלל החברים ואינו ניתן לחלוקה ביניהם. ברוב המקרים חברי הקואופרטיב מקבלים תשלומי רבית זעירים או אפסיים על ההון שהשקיעו בקואופרטיב כדמי החברות בו. החברים הם המחליטים על יעוד והשימוש בעודפים וברווחים של הקואופרטיב בין אחד או יותר מהיעדים הבאים: פיתוח הקואופרטיב, כאשר הגדלת ההון שאינו ניתן לחלוקה היא אפשרות אחת לכך; תגמול החברים בהתאם לחלקם היחסי בפעילות הכלכלית של הקואופרטיב; או קידום כל פעילות או יעוד אחר עליו יחליטו חברי הקואופרטיב.

עקרון מספר 4: עצמאות ואוטונומיה
הקואופרטיבים הם ארגונים עצמאיים הפועלים לחיזוק העזרה ההדדית בין חבריהם במסגרת שהיא בשליטתם הדמוקרטית. אם וכאשר הם משתפים פעולה עם ארגונים או מוסדות אחרים, כולל מוסדות ממלכתיים, או מגייסים הון ממקורות חיצוניים, הם עושים זאת בתנאים המבטיחים את המשך השליטה הדמוקרטית של החברים בקואופרטיב והמבטיחים את עצמאותו.

עקרון מספר 5: חנוך, הכשרה ומידע
הקואופרטיבים מעניקים הכשרה, הדרכה וחנוך לחבריהם, למנהיגיהם הנבחרים, למנהליהם ולעובדים המועסקים על ידם, על מנת לחזק את תרומתם לקיומו ולהתפתחותו של הקואופרטיב. הם מספקים מידע וידע לצבור הרחב – ובמיוחד לקובעי המדיניות ולבני הדור הצעיר – אודות טבעם, תרומתם ויתרונותיהם של הקואופרטיבים והקואופרציה.

עקרון מספר 6 : שתוף פעולה בין קואופרטיבים
הקואופרטיבים משרתים את חבריהם ביעילות מרבית ומחזקים את התנועה הקואופרטיבית כאשר הם משתפים פעולה במערכות מקומיות, ארציות, אזוריות ובינלאומיות.

עקרון מספר 7: מחויבות לקהילה
הקואופרטיבים פועלים לקידום פיתוח אנושי בר-קיימא בקהילותיהם ובחברתם בצורות ובדרכים עליהן החליטו חבריהם.


פרק זה נכתב ע"י ד"ר אביגיל ישעיהו-פז / אתר תנועת העבודה הישראלית