w w w . h a a r e t z . c o . i l
עודכן ב- 08:58 20/12/2007

כדי להתמודד עם המחסור בשטחי מרעה, רועי הצאן הקימו קואופרטיב

בדווים ירכשו במשותף תערובות מזון ויתחלקו ברווחים

מאת מיכל גרינברג

שבעה בעלי עדרים בדווים בנגב שמתקשים להתקיים מחקלאות החליטו להקים קואופרטיב. הם יגדלו את עדרי הצאן שלהם יחד, ירכשו במשותף תערובות מזון וזרעים ויתחלקו ברווחים. "פעם מישהו ממינהלת הבדווים אמר לי שחקלאות זה ליהודים בלבד, לא לערבים", אומר יו"ר הקואופרטיב החדש, פרחאן שליבי. "לא נותנים לנו לקיים חקלאות, לגדל עדרים. המטרה שלנו להתאגד ולהיאבק". לדבריו, הקואופרטיב, שנקרא "שביל העזים", ישמור על זכויות הרועים והחקלאים הבדווים בנגב וחבריו ייהנו מכוח כלכלי משופר ומיכולת מיקוח גבוהה יותר מול ספקים.

אחת הבעיות המרכזיות שאתן מתמודדים הבדווים בשנים האחרונות היא צמצום שטחי המרעה בנגב. הרועים הוותיקים נאלצים להעביר את העדרים מהמרחבים אל מכלאות סגורות סמוך לבית. במקום עשב טרי שלעסו הבהמות רוכשים בעלי העדרים תערובות מזון יקרות יחסית. גם הקמת המכלאות עולה כסף. במשרד החקלאות ובצה"ל מאשרים שבשנים האחרונות חל צמצום בשטחי המרעה המוקצים לעדרי הבדווים. שטחי האש בדרום גדלו - בין היתר בשל תנופת האימונים שלאחר מלחמת לבנון השנייה. אזורי מרעה אחרים הפכו לשטחי שלחין מעובדים שמושקים בצינורות. חלק מהרועים נשלחו לרעות במרכז הארץ.

"ביישוב שלי, ביר הדג'", אמר שליבי, "נתנו לכל אחד דונם לחקלאות (גידולים ומרעה). זה אפילו לא נותן למחרשה מספיק מקום להסתובב. לחקלאי יהודי נותנים עשרים דונם ליד הבית, ו-80 דונם בחלקה רחוקה מהבית. זה לא שוויוני". לדברי שליבי, בעיה נוספת היא שבשנים האחרונות משרד החקלאות לא רושם בעלי עדרים חדשים. המשמעות היא שרועי הצאן היחידים שזכאים לקבל שטחי מרעה הם בעלי עדרים ותיקים שכבר רשומים. על פי משרד החקלאות רשומים כיום 180 בעלי עדרים. כך שבין בעלי העדרים שרוצים לקדם את פרנסתם, ישנם בעלי עדרים רשומים ששטח המרעה שלהם צומצם ובעלי עדרים אחרים שלא מוקצה להם שטח כלל.

בעיות אלו הצטברו על שולחנו של עאטף אל חג'וג', פרויקטור כלכלי בארגון אג'יק, מרכז ערבי-יהודי לשוויון, העצמה ושיתוף. במרכז, שמנוהל על ידי אמל א-סנע, מקדמים קואופרטיבים ומיזמי תעסוקה במגזר הבדווי. "ראינו שצריך לאגד את החקלאים", מסביר אל ח'גוג', "כל מגדל ירגיש שיש לו בית". המטרה לאפשר לרכוש מזון לבעלי חיים וזרעים ביחד ולקבל מחירים טובים. בשלב הבא מתכוונים בקואופרטיב גם מכון חליבה ומרכז למכירת בשר. "אנחנו רוצים להתחרות בשוק בכבוד, לייצר את הסחורה שלנו, שתוכל להיאבק במוצרים של תנובה וטרה", אומר שליבי. אל עג'וג' מוסיף: "מטרתנו להפסיק להיות כוח צרכני, אלא להתחיל לייצר".

אל עג'וג' מספר כי מניה בקואופרטיב עולה 10,000 שקלים ו-100 ראשי צאן. הקואופרטיב נרשם כאגודה שיתופית במרכז לקואופרציה. "המטרה שלנו להגיע לעוד הרבה בעלי עדרים", אומר שליבי.
כל הזכויות שמורות ,"הארץ" ©
סגור חלון