לעשייה קואופרטיבית מחודשת
יהודה פז - קיבוץ כיסופים
למרות הנסיגה המאפיינת את הקואופרציה הישראלית בשנים האחרונות, היא עדיין מהווה גורם משמעותי בכלכלה ובחברה. מערכת זו כוללת את התנועה הקיבוצית, הקבוץ הדתי, תנועת המושבים, מרכז הקואופרציה, קו-אופ ירושלים, האיחוד החקלאי ועוד.
כמו כן ראוי לציין שקיימת בעולם תנועה קואופרטיבית ענפה – ההולכת ומתפתחת הן במספר חבריה והן בתחומי העשייה שלה. ברית הקואופרציה העולמית, ארגון הגג של הקואופרציה בעולם, מונה יותר מ 780,000,000 חברים ב 120 מדינות. תחומי העשייה של הקואופרציה כוללים היום כבעבר חקלאות, צרכנות, בנקאות, בטוח, שכון, תיירות, תחבורה, דייג, תעשייה, מלאכה ועוד – ליד תחומים חדשים כגון חינוך, בריאות, תרבות, טיפול בזקנים ובאוכלוסיות מוגבלות ועוד. ב 2002 קבלה עצרת האו"מ החלטה בדבר הצורך לעודד את הקואופרציה ואף המליצה על סידרת דרכי פעולה למטרה זו. כך גם עשה ארגון העבודה הבינלאומי באותה שנה.
לית מאן דפליג שהמציאות החברתית והכלכלית שלנו נמצאת במשבר עמוק. עובדה זו מחזקת ומחייבת בדיקה מחודשת של מקומה, חשיבותה ותרומתה האפשרית של הקואופרציה בישראל בשנים הקרובות. הקיפה והצלחתה של הקואופרציה בעולם מחזקת את הגישה הזו.
ואם כן – מה לעשות כעת ?
כאמור, חשוב וראוי לבחון מחדש את מקומה של הקואופרציה בישראל.
בדיקה כזאת צריכה לכלול – לפחות – שלושה סעיפים:
1. כיצד ניתן לחזק ולהגן על הקיים בקואופרציה הישראלית, שחלקים ממנה פועלים תחת סימן שאלה גדול;
2. כיצד ניתן להתחיל בבחינה מעשית ובעשייה ממשית, למען לחדש את תנופת הקואופרציה בישראל, בתחומים הקיימים וגם בתחומים חדשים, במסגרות הקיימות וגם במסגרות חדשות.
3. כיצד ניתן לשנות את תדמית הקואופרציה שאיננה (למעט בדיבור) מזהירה היום – הן בעיני הציבור, והן בעיני חברי הקואופרטיבים הקיימים – על כל סוגיהם.
לפירוט יתר של הסעיפים בקיצור :
1. ההגנה על הקיים כוללת, בין היתר:
-זירוז תהליכי השינויים בחקיקה הקשורה לקואופרטיבים ובמבנה המערכת השלטונית (האדמיניסטרטיבית) – ממלכתית המטפלת בנושא.
- שמירה על זכויותיהם ומעמדם של הקואופרטיבים – כולל הזכויות בקרקע, בענפים ובסקטורים שונים.
- שמירה על מערכות תקציביות, מערכות מיסוי וכו" התומכות בקואופרציה.
- הבטחת מקומה של הקואופרציה בתוכניות הפיתוח ושיתוף נציגי הקואופרציה בהכנת תוכניות כאלה.
- הגברת ההכרה והתמיכה בקואופרציה בקרב השלטון - הממשלה, חברי הכנסת וכו'.
- חיזוק התמיכה בהדרכה ובהשכלה קואופרטיבית ע"י פיתוח מוסדות, כדוגמת המכללה לקואופרציה וחידוש ההדרכה והליווי של מערכות קואופרטיביות – חדשות וקיימות.
- חיזוק הקרנות והגדלת המקורות התומכים ועוזרים לקואופרטיבים חדשים.
- חיזוק החינוך לקואופרציה - (עירונית או כפרית) בקרב תנועות הנוער.
- עריכת מסע הסברה, הדרכה ולימוד נרחב ומעמיק עבור ההנהלות הנבחרות, בעלי התפקידים והמנהלים של הקואופרטיבים הקיימים, במגמה להעמיק את הבנתם והשכלתם הקואופרטיבית ובעיקר – על מנת להביא אותם ליתר תמיכה והגנה על האופי, המבנה והתוכן הקואופרטיבי של מערכות איתן הם קשורים.
2. הניסיון העולמי ובדיקת המציאות הכלכלית הישראלית מלמדים שאכן קיימים תחומים שונים (בנוסף לקיימים) בהם ניתן ואף רצוי לבחון את הפוטנציאל להקמה ולפיתוח של מערכות קואופרטיביות. כאן נציין רק דוגמאות מספר:
- ההי- טק הן בתחום הsoftware והן בתחום ה hardware .
- תחום השירותים הציבוריים העוברים תהליך של הפרטה – כגון תברואה, שמירה ועוד.
- תחום שירותי הרווחה כולל הטיפול באוכלוסייה המבוגרת ובאוכלוסייה המוגבלת, אספקטים שונים של שירותי הבריאות, אלמנטים ומסגרות מסוימים בחינוך, ואפילו התחום של ה"חברא קדישא".
- תחום השיכון
- תחומים פיננסים (ביטוח, הלוואה וחיסכון וכו') .
- חידוש וחיזוק של הקואופרציה הצרכנית הקיימת והרחבתה לתחומים חדשים.
- תחום שירותי התרבות, הבידור והנופש.
- תחומים בחקלאות, במחקר החקלאי, בפתוח עסקים לא-חקלאיים באזורים כפריים
כאמור – זו רשימה חלקית בלבד.
3. אשר לשינוי התדמית של הקואופרציה, ברור הוא שככל שנדע לחזק את ההגנה על הקיים, ולפתח תחומי עשייה חדשים, כך ניצור בסיס לשינוי התדמית הציבורית של הקואופרציה . אך מעבר לזה, נצטרך להשתמש בעולם המדיה – המילה המודפסת, הרדיו, הטלוויזיה ועוד – על מנת לשנות את הדימוי המקובל.
כיצד ניגש למלאכה – או מה בכל זאת צריך לעשות כעת ?
כאן נעלה הצעות שהן חלקיות וראשוניות – וזאת מטבע הדברים. העיקר הוא לצאת לדרך.
1. ראשית כל, יש ליצור מסגרת של חשיבה ועשייה משותפת שתכלול את המרכיבים המרכזיים בקואופרציה הישראלית היום: מרכז הקואופרציה, התנועה הקיבוצית, הקיבוץ הדתי תנועת המושבים, האיחוד החקלאי, הקואופרציה הצרכנית – קו-אופ ירושלים.
2. הועדה המשותפת תתבקש לגשת לפעולה בכל שלושת התחומים: הגנה על הקיים, בחינת הסיכוי והדרכים לתנופה קואופרטיבית מחודשת, טיפול בשינוי התדמית. היא תעשה לתיאום ולשיתוף – פעולה בין חבריה בתחומים אלה – והעיקר, היא תיזום מהלכים חדשים כנדרש בכל שלושת התחומים.
3. הועדה המשותפת תחזק שני תחומים בהם כבר קיים שיתוף – פעולה בין המסגרות הקואופרטיביות והם: התחום של קשרי חוץ (קשרים עם ה – ICA ועם תנועות קואופרטיביות החברות בה) והתחום של המכללה הקואופרטיבית.
האתגר העומד לפנינו הוא הסיכוי לחידוש העשייה הקואופרטיבית בצורה ובהיקף משמעותיים בשנים הקרובות. האתגר הוא להצמיח תנופה מחודשת, מתואמת למציאות העכשווית ולא לזיכרונות ונוסטלגיה של העבר – גם אם אלה מתוקים ומלאי הישגים. האתגר הוא לבנות קואופרציה היונקת מהניסיון הישראלי העשיר והמיוחד, אך לומדת גם מעשייתם של אחרים ברחבי תבל. האתגר הוא לתרום לפיתוח הכלכלי של המדינה, לעיצוב צורתה החברתית, לחיזוק הדמוקרטיה והצדק הסוציאלי בקרבה.